קרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלה הגורמת לעיוות בצורת הקרנית, ומשפיעה לרוב על שתי העיניים בצורה לא סימטרית. המחלה גורמת לירידה בחדות הראייה ובאיכותה, ובכך משפיעה גם על איכות החיים.

 

בישראל, המחלה נפוצה יחסית, ומשפיעה על כ-1% מהאוכלוסייה. המחלה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות המוקדמת, וקצב ההתקדמות משתנה מאדם לאדם. בעמוד זה נסביר על מחלת הקרטוקונוס, דרכי האבחון והטיפול בה, וכיצד ניתן לשמור על ראייה טובה גם במצבים מתקדמים של המחלה. 

מהי מחלת קרטוקונוס?
קרטוקונוס היא מחלת קרנית מתקדמת (פרוגרסיבית) שגורמת לשינויים מבניים בקרנית. במחלה זו, לאורך זמן הקרנית מאבדת את צורתה הכיפתית הטבעית, נעשית דקה יותר ומקבלת צורה קמורה דמוית חרוט (מכאן שמה - "קרטו" = קרנית, "קונוס" = חרוט). שינוי בקימור הקרנית מוביל לאסטיגמציה, שפוגעת במיקוד האור על הרשתית ומובילה לירידה בחדות ובאיכות הראייה. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה מתפתחות גם צלקות בקרנית, שמחמירות את הפגיעה בראיה.

גורמי סיכון למחלת קרטוקונוס
ישנם מספר גורמי סיכון שעשויים להוביל להתפתחות המחלה:

• הפעלת לחץ על העיניים: שפשוף עיניים או שינה בתנוחה המפעילה לחץ על העיניים עלולים לגרום לעיוות רקמת הקרנית. 

• אלרגיות ודלקות כרוניות בעיניים: מצבים כמו דלקת עפעפיים או אטופיק דרמטיטיס נמצאו קשורים להחמרת המחלה, ככל הנראה על רקע שפשוף העיניים או פגיעה אנזימטית בסיבי הקרנית. 

• רקע גנטי: למרות שרוב מקרי הקרטוקונוס הינם ספורדיים, חלק ניכר מהמקרים הם תורשתיים, ועל כן לבני משפחה של חולים יש סיכון מוגבר לפתח קרטוקונוס. בשל הנטייה התורשתית, מומלץ שבני משפחה של חולי קרטוקונוס יעברו בדיקות סקר ומעקב.

סימנים למחלת קרטוקונוס
בשלביה הראשונים של המחלה, הסימנים אינם תמיד מורגשים. בנוסף, מכיוון שהמחלה לא סימטרית ולרב יש בשלבים המוקדמים עין אחת מתפקדת, המחלה יכולה להתקדם מבלי שהחולה ישים לב. ככל שהמחלה מתקדמת, ניתן לזהות:

• ירידה בראייה.

• שינוי תדיר במרשם המשקפיים או עדשות המגע.

• עיוות מקורות אור- הופעת הילות או פסים סביב עצמים, בעיקר בלילה.

אבחון מחלת קרטוקונוס
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת:

• מיפוי קרנית (טופוגרפיה): הבדיקה החשובה ביותר. זוהי בדיקה לא פולשנית, מהירה ולא כואבת להערכת מבנה הקרנית. לאבחון מוקדם ומדוייק של מחלת קרטוקונוס, יש לבצע בדיקת טומוגרפיה המעריכה את הפנים האחוריות של הקרנית. כמו כן יש להעדיף לבצע הערכה במכשור מתקדם המאפשר מדידת עובי שכבת אפיתל הקרנית- בדיקה המאפשרת זיהוי מוקדם של המחלה.

• רפרקציה: הערכת חדות הראייה עם ובלי משקפיים. 

• בדיקת עיניים מלאה: מתבצעת על ידי רופא עיניים במנורת סדק.

דרכי הטיפול בקרטוקונוס
הטיפול מתמקד בשני היבטים עיקריים: עצירת התקדמות המחלה ושיפור הראייה.

עצירת התקדמות המחלה: 
על המטופל להפסיק מיד כל סוג של שפשוף והפעלת לחץ על העיניים. הרופא יעריך האם ישנם ממצאים בעין שיכולים לגרום לגרד- כגון סימני אלרגיה, יובש- וימליץ על טיפול בהתאם. בנוסף מומלץ לסגל הרגל של שינה על הגב על מנת להימנע מהפעלת לחץ על העין בזמן השינה.

צילוב קרנית (Crosslinking):

במטופלים צעירים מאוד, במחלה חמורה או במידה וישנה עדות להחמרת המחלה, ימליץ הרופא על ביצוע טיפול בצילוב קרנית לצורך חיזוק הקרנית. בטיפול זה מזליפים על העין טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) לאחר הסרה מבוקרת של שכבת התאים החיצוניים של הקרנית. לאחר שהטיפות נספגות בקרנית, המטופל מתמקד במקור אור עם קרניים אולטרה-סגולות (UV-A) למשך מספר דקות. השילוב של קרני האור עם הריבופלבין גורם לצילוב של סיבי הקרנית, יצירת קשרים חדשים ביניהם וחיזוק הקרנית. 

שיפור חדות הראיה: 
בשלבים המוקדמים של המחלה ניתן לקבל חדות ראיה טובה עם משקפיים או עדשות מגע פשוטות (רכות או קשות).
עדשות מגע מתקדמות: בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, יהיה צורך בהתאמת עדשות מגע מיוחדות על מנת לקבל חדות ראייה טובה. בין השאר ניתן להתאים עדשות מגע היברידיות, עדשות פיגיבק (Piggyback, עדשת מגע קשה מעל עדשה רכה) ועדשה סקלרלית. באמצעות אחת מאלה יהיה ניתן לקבל ברוב המקרים ראייה מצויינת ללא צורך בניתוח. 

השתלת סגמנטים בקרנית:

ניתן להשתיל בהיקף הקרנית סגמנטים טבעתיים בכדי להשטיח את הקרנית באותו איזור קמור ולהפחית את האסטיגמציה. הטבעת המושתלת עשויה מפלסטיק (PMMA) או מקרנית מתורם (CAIRS- Corneal allogenic intrastromal ring segments). ניתוחים אלה מיועדים למטופלים שאינם יכולים/מעוניינים להרכיב עדשות מגע על מנת לקבל ראייה טובה יותר עם משקפיים, ולא כדי להסיר תלות במשקפיים.

ניתוח לייזר משולב עם צילוב קרנית:

שילוב של תיקון פני הקרנית באמצעות לייזר (אקסיימר) עם צילוב קרנית יכול לשפר את מבנה הקרנית ולהוריד תלות בעדשות מגע. הלייזר מסיר רקמה מעטה ביותר באזור הקמור בקרנית ומשפר את הצורה שלה. חשוב להבין שגם טיפול זה לא נועד להסרת משקפיים (קרטוקונוס מהווה התווית נגד לטיפול בלייזר להסרת משקפיים).   

השתלת קרנית:

מבוצעת במטופלים עם מחלה מתקדמת מאוד או באלה שאינם מסתדרים עם עדשות מגע. מטרת הניתוח היא להחליף את הקרנית המעוותת בקרנית מתורם עם מבנה תקין. בחלק מהמקרים ניתן לבצע השתלת קרנית חלקית קדמית (DALK) ובחלק מהמקרים יהיה צורך בהשתלת קרנית מלאה (PKP). 

בעידן הנוכחי השכיחות של ניתוח השתלת הקרנית באינדיקציה של קרטוקונוס הוא נמוך ביותר עקב הבנה טובה יותר של מחלת הקרטוקונוס, הטיפול בצילוב קרנית לעצירת המחלה והטיפולים המתקדמים לתיקון הראייה. 

​

לסיכום
קרטוקונוס היא מחלת קרנית מתקדמת שמתחילה לרוב בגיל ההתבגרות ומשפיעה על הראייה ועל איכות החיים. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לעזור לייצב את המצב ולשפר את הראייה. מומלץ להיוועץ עם רופא עיניים מומחה בקרטוקונוס לצורך התאמת הטיפול הטוב ביותר עבורכם.