פטריגיום

פטריגיום (Pterygium או תבלול בעברית) הוא גידול שפיר, לא סרטני, של לחמית העין (השכבה השקופה שמכסה את לובן העין). הרקמה מכילה כלי דם, דמויית מניפה, וגדלה מהלחמית לכיוון מרכז הקרנית. פטריגיום נפוץ יותר בגברים ושכיח באזורים עם חשיפה מוגברת לשמש. מעבר לפן האסתטי, פטריגיום יכול לגרום לגירוי כרוני של העין וכן לטשטוש ראייה. הטיפול בפטריגיום הוא הסרתו בהליך כירורגי קצר ופשוט בהרדמה מקומית וללא תפרים.

מה גורם לפטריגיום?

• חשיפה לשמש: הגורם הסביבתי המשמעותי ביותר להתפתחות פטריגיום הוא חשיפה ממושכת לקרינת UV. קרינה זו גורמת לנזק ב-DNA של תאי הלחמית ולשגשוג לא מבוקר של הרקמה, בדומה לנגעים המתפתחים בעור. מחקרים רבים הראו כי פטריגיום מתרחש בשכיחות גבוהה יותר באזורים הנמצאים בין קווי הרוחב 37° צפונית ודרומית לקו המשווה ("חגורת הפטריגיום"), בהם קרינת ה-UV גבוהה יותר. בישראל, שנמצאת בחגורה זו (קווי רוחב 29-33 צפונית לקו המשווה), שכיחות גבוהה של פטריגיום. מכאן החשיבות הגבוהה להרכיב משקפי שמש עם מסנני קרינה בעת חשיפה לשמש.

• דלקות עיניים: גירוי, דלקת או יובש כרוניים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות פטריגיום. התהליך הדלקתי מוביל לשפעול ושגשוג תאים פיברובלסטים אשר תורמים לשינויים הכרוניים בלחמית. 

מהם התסמינים של פטריגיום?

• הופעת רקמה ורדרדה/אדומה על לובן העין (בד"כ בצד הסמוך לאף)

• תחושת יובש, גירוי או דמעת כרונית

• עין אדומה

• טשטוש ראייה- בהתחלה הפטריגיום גורם לעיוות הקרנית ולאסטיגמטיזם, ובשלבים מאוחרים יותר הרקמה יכולה לכסות את ציר הראיה.

כיצד ניתן למנוע החמרת פטריגיום?

• הרכבת משקפי שמש

• שימוש במשקפי מגן בתנאי רוח חזקה או אבק

• טיפול ביובש ודלקות עיניים

• ביצוע בדיקות תקופתיות אצל רופא עיניים

מתי צריך להסיר פטריגיום?

• כאשר הוא מפריע מסיבה אסתטית

• גורם לגירוי של העין ולא מגיב לטיפול מקומי

• במידה והפטריגיום גורם לטשטוש ראייה

• כאשר הפטריגיום גדל ומתקרב לציר הראייה - גם ללא טשטוש ראיה

• כאשר יש לפטריגיום מראה המחשיד לגידול סרטני ממאיר

• לפני ניתוח קטרקט - על מנת לדייק בחישוב העדשה המושתלת בניתוח

כיצד מתבצע ניתוח פטריגיום?
ניתוח להסרת פטריגיום הוא ניתוח פשוט המתבצע תחת הרדמה מקומית בחדר ניתוח, ולרוב אורך כ-20 דקות. בתחילת הניתוח העין מאולחשת על ידי טיפות וכן בהזרקת חומר מאלחש באיזור הפטריגיום. אלחוש זה מבטיח שההליך יעבור ללא כאבים. במהלך הניתוח מוסרת רקמת הפטריגיום, ולמניעת הישנות המחלה, מקובל כיום לבצע השתלת לחמית אוטולוגית (עצמית) באזור ממנו הוסר הפטריגיום. רקמת הלחמית המושתלת נלקחת מאיזור בריא שלא נפגע מקרינה ונמצא מתחת לעפעפיים. ההשתלה מתבצעת על ידי הדבקה של השתל למקומו בדבק ביולוגי, ולא על ידי תפרים. שימוש בדבק ביולוגי מקצר את משך ההחלמה ומפחית כאבים לאחר הניתוח. סיכוי החזרה של הפטריגיום בשיטה זו עומד על כ-3% בלבד (לעומת כ-50% במידה ולא מתבצעת השתלת לחמית אוטולוגית). 

החלמה לאחר הניתוח

• בדרך כלל ניתן לשוב חזרה לעבודה מספר ימים לאחר הניתוח.

• מרבית המטופלים חווים חוסר נוחות, דמעת, וטשטוש ראיה למשך מספר ימים.

• ישנו אודם ניכר למשך כארבעה שבועות.

• יש להימנע משחייה וטבילה במקווי מים למשך חודש. 

• יש להקפיד להרכיב משקפי שמש בכל חשיפה לשמש ישירה. 

• יש להקפיד על שימוש בטיפות עיניים ולהגיע לביקורות כפי שממליץ המנתח.

סיבוכים אפשריים של ניתוח פטריגיום
סיכויי ההצלחה של ניתוח הסרת פטריגיום בשיטה המתוארת לעיל הם מעל ל-95%. סיבוכים משמעותיים הינם נדירים ביותר וכוללים בין היתר חזרה של הפטריגיום, זיהום, צלקות, שינויים בתשבורת וכפל ראיה.

האם אתם מתאימים לניתוח?
אם אתם סובלים מפטריגיום, אני מזמין אתכם לקבוע פגישת ייעוץ לצורך הערכה והדרכה. 
לפרטים נוספים ולתיאום תור, אנא צרו קשר דרך האתר.